Menu

אודותיי

על השיטה

הפלייבק מאפשר מרחב בטוח להיות אני, לפגוש את עצמי ואת השחקן היוצר שבתוכי. דרך הפלייבק אני פוגש את האחר ואת אינסוף השיקופים שהוא מביא.

מרחב פלייבק הוא בית, לנוח לרגע מרצף החיים ולגלות את ההנאה שבמפגש האנושי הקרוב ואת התענוג והריגוש שבחוויית היצירה וההבעה בקול, תנועה וטקסט.
כדי לשקף לאדם את סיפורו, כדי להיות אמפתי ולא לשפוט אותו על חסרונותיו, עלי להיות מודע לצל של עצמי, למקומות האפלים שבתוכי, לקבל ולאהוב אותם. כדי לעבוד נקי, עלי להיות פתוח ובשלום פנימי.
מילת המפתח היא נוכחות. נוכחות שקטה ובטוחה ברגע, ובתחושות שצפות מתוכו. להגיב בכנות ומתוך אמון מלא באינטואיציה ובתבונת הגוף.
מרחב הפלייבק מזמין אותנו להעמיק מבלי להכביד, להעניק מבלי להתאמץ, להתפתח מתוך חוויית יצירה משותפת ושמחת גילוי.
הפלייבק אינו מיועד לשחקנים דווקא, הוא לבני אדם. בני אדם כנים וחכמי לב שמבקשים אור אבל לא מפחדים מהחושך.

 

על אילת

ayeletבוגרת החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב
בעלת MA במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון
שחקנית ומנחת “תיאטרון פלייבק” כ18 שנה.
בוגרת המסלול להנחיית קבוצות לומדות בגורדון והקורס לתיאטרון פיסי בשיטת “ז’אק לקוק” בתיאטרון ארמ”א.
הופיעה ב”פסטיבל עכו” וב”פסטיבל בת ים לתיאטרון רחוב”.
אמא לארבעה מפעלי חיים, נשואה לרן, ולשני בניו. מרצה במכללת “גורדון” להוראה, שחקנית ומנחת “פלייבק”, מוותיקי שחקני הפלייבק בארץ, בוגרת “פלייבק באר שבע” המוערכת, מקימת קבוצת “צלע”, הקבוצה הנשית הראשונה בארץ, מלווה תהליכי העצמה דרך אילתור ומשחק, סטודנטים, נוער ומבוגרים. וחוקרת פלייבק בהקשרים שונים ועם גילאים מגוונים.
כשהייתי ילדה שאלתי את אמא שלי איך זה שאנשים שמתארחים אצלינו מרשים לעצמם להשתולל ולהרגיש חופשיים בבית שלנו, אמא אמרה שככה זה אמריקאים, אנחנו כל כך טיפשיים שאנשים מרגישים שמותר להם להיות טיפשיים לידינו…
בסיכום המפגש הראשון של הקורס הקודם, אחת המשתתפות אמרה שהיא מופתעת מהפתיחות והקירבה שנוצרה. אני חושבת על אמא ועל המתנה שהיא נתנה בי, לאסוף אנשים זרים, ולאפשר להם להתקרב.